שלמה

שלמה

קשישים הם האוצר שלנו, הם שומרים בליבם סיפורים יקרים ועלינו להעריך ולכבד אותם. הסיפורים שלהם הם חלונות לעבר, אשר נותנים לנו הזדמנות ללמוד מניסיון חיים שלהם.

בלחץ של העולם המודרני אנחנו תמיד ממהרים, אך חשוב לזכור את החשיבות של שיחה פשוטה ורגוע עם בעלי ניסיון וחוכמת חיים. הסיפורים שלהם מאפשרים לנו לחוות את העבר, וגם להפיק לקחים שיעזרו לנו לבנות את העתיד.

בחברת ד.ש דניאל אנו מעריכים את הגיל השלישי יותר מכל ומקדישים את כל הזמן שלנו לטיפול בקשישים, ולכן אנו מתחילים סדרת סיפורים של המטופלים היקרים שלנו.

 

אין כמעט קירות פנויים בדירה של שלמההם מלאים בתעודות הערכה ותמונות. למרות הגיל המבוגר, שלמה לא מפסיק להיות פעיל בחברה

 

השבוע רק התחיל ושלמה כבר השתתף בפיקניק שהוערך על ידי חיילי מגב ונהנה מאוד. תושבי אשקלון מכירים אותו היטב, הוא לא רק היה מאמן כדורגל וגם יצא לחול עם קבוצתו, אלא גם היה בעל קיוסק ספורט מפורסם בעיר

 

הוא אוהב את הדירה שלו ולא רוצה בשום אופן לעבור לבית אבות, ובכך עוזרת לו ראיה, מטפלת מהודו. היא מטפלת בשלמה כבר שנתיים ובזמן הזה הצליחה ללמוד עברית באופן מרשים. במהלך הזמן היא הפכה לחברת המשפחה והאדם הקרוב אליו ביותר. היא דואגת לו, אך גם הוא משתדל לדאוג לה, לדוגמה, הוא תמיד משכנע אותה לנוח ולצאת לטייל עם חברותיה. קשה לה להשאיר את שלמה לבד, אך הוא מתעקש שגם לה צריך להיות זמן פנוי לעצמה. כאשר היא טסה לבקר את המשפחה, מצאו לשלמה מטפלת זמנית. “היא הייתה טובה, אבל לא כמו ראיה, אין כמוה, היא כבר כמו בת שלי. חוץ מזה היא יודעת מה אני אוהב לאכול ותמיד מבשלת לי את האוכל הכי טעים“- צוחק שלמה.

 

קשה להאמין, אך לאדם החייכן האופטימיסטי הזה הייתה ילדות קשה מאוד. שלמה נולד בשנת 1938 בקרקוב, פולין. במהלך המלחמה, כאשר הנאצים שרפו את בתי כנסת, סבו של שלמה סירב לעזוב ונשרף חי. לאחר מכן, שכן גרמני הגיע לביתם והזהיר שבקרוב יהודים יעוברו בכוח למחנות, המשפחה אספה את הרכוש שלה והתחבאה ביער למשך זמן, אך לבסוף, גם הם הגיעו לגטו

שלמה נזכר בחלק הזה של חייו עם דמעות בעיניים, זאת הייתה תקופה קשה עם רעב תמידי, הדבר היחיד שהציל את משפחתו זה שאמא של שלמה עבדה במטבח ויכלה להביא משם שאריות מהמזון המעט שהיה

דודו של שלמה הציל ילדים יהודים ועזר להם להתחבא ביער. פעם אחת שלושה שוטרים תפסו אותו ורצו להוציא להורג, אך הוא הצליח לברוח ואפילו גנב את הרכב שלהם. הוא הצליח לשרוד את המלחמה, אך עכשיו כבר לא בחיים. “לא נשאר לי אף אחד מהמשפחה“, אומר שלמה בתסכול.

הוא סיפר לנו שאשתו לא יכלה להביא ילדים לעולם, אבל הם חיו חיים מעניינים ומלאים באושר, טיילו הרבה, עבדו במקומות מעניינים ויתעסקו בתחביבים האהובים עליהם. שלמה מספר בגאווה שגם עכשיו הוא בקלות מתחבר לאנשים ויש לו המון חברים. הוא אומר בצחוק: ”לכל מקום שאני הולך, כולם מכירים אותי, כל נהג מונית ומוכר בחנות”. הוא אוהב להיות בחברה ולעזור לאנשים, כשהיה צעיר יותר, תמיד עזר לשכנים לדאוג לילדים. הוא תמיד הולך לאירועי שואה לספר בגאווה את סיפורו הקשה

לאחר שיחה עם האדם הזה, הרגשנו חום ורוגע בנשמה. הוא הצליח לשמור על אופטימיות בלתי מעורערת ועל שמחת החיים, למרות כל האתגרים בחיים שלו. לכן, סיפורים כאלה צריכים לשמש דוגמה לדורות הבאים.

 

אם יש לכם קרובים מבוגרים, כתבו לנו, נבדוק אם הם זכאים לקבלת סיוע. כל העוזרים שלנו מתאימים לצרכים האישיים של הקרוב שלכם ועוברים בדיקה יסודית. הקרוב שלכם יהיה בידיים בטוחות, אנו מתחייבים למצוא את המלווה המושלם עבור היקרים שלכם, לא רק להקל על החיים היוםיומיים, אלא גם משהו שמתאים לאופי הייחודי של המטופל

כל שאלה, אנא פנו אלינו דרך העמוד של החברה או באימייל: anastaia@dsdaniel.com

 

זקוקים לעזרה?

השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם